משתמש:TALITH/ההתאגדות הישראלית לברידג'

[עריכה] קדם ייסוד ההתאגדות הישראלית לברידג משחק הברידג שהוא נגזרת ממשחק ה"וויסט" שוחק ברחבי אירופה מהמאה ה-16 . 1860 הטורקים טוענים כי משחק הברידג שוחק לראשונה באיסטנבול, הרוסים טוענים שה-VINT שלהם הוא משחק הברידג המקורי ושמו נגזר מהשם BIRITICH שניתן על ידם , לצרפתים דעה אחרת : המשחק שוחק לראשונה ברביירה ושמו היה KHEDIVE , הטוען האחרון הוא אדמירל אמריקאי עלום שם שלפי עדותו הומצא המשחק ברידג ע"י קברניט ספינת קיטור בריטית והוצג לראשונה בברבדוס בשנת 1890 . 1894 עדות כתובה ראשונה על הגעתו של המשחק לאנגליה ובמהלך אותה השנה הגיע גם לארה"ב . 1915 רעיון שילוב ה"חוזה" במשחק עולה לראשונה . 1925 הזוג וודרבילט מארה"ב מפתח את הרעיון של CONTRACT BRIDGE שמאפינים שלו : חוזים ללא שליט, הכפלות, בונוסים לסלאמים ורעיון הפגיעות. 1928 באירופה משחקים ברידג תחרותי ( לא ברור מי התחיל בכך ). בשנה זו פורסמו באנגליה ע"י מועדון פורטלנד חוקי ה-DUPLICATE BRIDGE חוקים אלו נתקבלו ע"י רוב מועדוני הברידג ברחבי העולם . 1929 וונדרבילט מפרסם ספר "חוזים" שעיקריו הכרזות לא טבעיות. 1930 אליי קלברטסון מפתח שיטה חדשה שעיקרה החלפת הערכת היד ( מלקיחות למספרים ) . בזמנו נחשב הדבר כהמצאת הגלגל. 1933 שופרו ופורסמו חוקי הברידג התחרותי ונתקבלו ע"י כל מועדוני הברידג בכל חלקי העולם. הברידג התחרותי יוצא לאויר העולם. 1935 ועדת החוקה באר"הב משפרת את ספר החוקים השיפור נתקבל בהסכמה ע"י האירופאים. קבוצת ה"אסים" האמריקאית יוצאת לסיבוב משחקים היסטורי באירופה , קבוצה זו פיתחה את הפתיחות והאוברקולים החלשים. 1938 ספר ראשון על שיטת "אקול" האנגלית . 1942 בארץ-ישראל המנדטורית מוציא ד'ר יקיר ספר בשם " משחק הברידג " בתירגומו של יואל טופר וכולל מילון עברי למונחי ברידג. 1946 המושל הבריטי לירושלים מר גרייבס מייסד אגודה עותומנית לברידג, בפלשתינה (א"י). 1947 מאחדים את חוקי הברידג התחרותי עם משחקי ה"רבר-ברידג" . 1948 הבריטים עוזבים את ארץ-ישראל ומדינת ישראל הוקמה, מר גרינפטר נבחר לנשיא האגודה העותומנית לברידג . בארץ שיחקו בכל מועדון 4-7 שולחנות . גרינפטר איחד את כל המועדונים לאגודה אחת. רוב שחקני הברידג היו תושבי חיפה . 1949 ועדות החוקים של A.C.B.L האמריקאית וה- E.B.L האירופאית מתאחדות . אבל רק בשנת 1963 יוציאו ספר חוקים משותף. 1950 צרלס גורן כותב את הספר POINT COUNT BIDDING שהופך את משחק הברידג קל להבנה

תחילתה של ההתאגדות הישראלית לברידג 1952 בחירות ראשונות באגודה , מר הריס נשיא קונפינו יו"ר נויפלד קפטן ארצי . מר נויפלד נותן שעורי ברידג בחנם ומקדם את אוכליסית שחקני הברידג בחיפה. 1954 הנשיא החדש שנבחר ד'ר מרין בעזרתו של הצעיר הנמרץ ניסן רנד מתחילים לארגן תחרויות בין עירוניות וארציות במועדוני חיפה , תל אביב ,ירושלים ונתניה. 1956 המהפכה בפולין וגלי העליה מאירופה מביאים שחקנים בעלי רמה טובה. נפתחים מועדונים נוספים על ארבעת הקיימים . בחיפה משחקים בבית הגפן מועדון מעורב ליהודים וערבים.

1960 האגודה העותומנית לברידג מחליפה את שמה ל: ההתאגדות הישראלית לברידג נכתב תקנון ראשון לההתאגדות . TALITH - שיחה 10:38, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

TALITH - שיחה==

היסטוריה

ההתאגדות הישראלית לברידג היא המשך ל-B.A.P. (Bridge Association of Palestine ) שהוקמה ע"י המושל הבריטי סר גרייבס בשנת 1946 . בשנת 1948 הוקמה מדינת ישראל ומר גרינפטר מחיפה נבחר לעמוד בראש האגודה . ב-1952 נערכו בחירות ראשונות לראשות האגודה מר הריס נבחר לנשיא האגודה, מר קונפינו ליו"ר ומר נויפלד קפטן ארצי . נויפלד עשה רבות למען קידום והפצת המשחק בקרב האוכלוסייה ע"י נתינת שעורי ברידג בחינם. לאגודה בישראל היו באותה התקופה 4 סניפים , חיפה ( הגדולה מכולם ) תל אביב ירושלים ונתניה . הסניפים נוהלו בידי מתנדבים שמטרתם הייתה להגדיל את כמות יודעי-המשחק . ב-1960 נוסדה "ההתאגדות הישראלית לברידג" , שמטרתה העיקרית : הגדלת מספר שחקני הברידג בישראל . נשיא ההתאגדות ד"ר מרין צרף לצוות ההפעלה של ההתאגדות את ד'ר ניסן רנד , עולה חדש , צעיר נמרץ אשר מיד עם התחלת פעילותו החל לארגן תחרויות בין עירוניות וארציות. בשנת 1962 התקיימה אליפות אירופה בבירות שבלבנון , הנבחרת הצרפתית עשתה מחווה ובאה לשחק בישראל , שחקנינו הוכו "שוק על ירך" . התברר לישראלים כי הגיע הזמן לשפר את שיטות המשחק שלהם . בשנת 1963 תרגם אברהם עקביה מחיפה חלקים מספרו של טרנס ריס הבריטי, הנוגעים לשיטות משחק מודרניות . 1964 ישראל מתקבלת כחברה בהתאגדות האירופאית לברידג ( E.B.L ) . כנציג ראשון נשלח דוד ברדך . ההתאגדות האירופאית ממנה את ישראל ארדנבאום לשופט בינלאומי. משלחת ראשונה של נבחרת שחקני ברידג יוצאת לאליפות העולם בניו-יורק , במשלחת משתתפים : ג'ק בלילה, פרופסור רוזיאנו, נויפלד (נציגי חיפה) אלנברג, כץ , דוחובני (נציגי תל אביב) . הנהלת ההתאגדות יוזמת משחקי אליפות הארץ לזוגות לשם בחירת משלחות ישראל למשחקים בינלאומיים. 1965 יצחק (איזי) אלנברג בעזרתה של הגב' ריקסי מרכוס מאנגליה , יוזמים פסטיבל בינלאומי בישראל . מסורת פסטיבלים אלו לא נפסקו עד היום (2009 ) . חברים רבים נוספו להתאגדות ולארבעת המועדונים התווספו תת-סניפים . צבי בן טובים מחיפה שהיה קפטן ארצי מעודד פתיחת סניפים בכל חלקי הארץ , כולל הקיבוצים . 1966 החלו לכתוב ספרי לימוד בעברית, הכותבים : צ. ברקוני , תמר לידור ומשה כץ , חוברות דו חודשיות שתיארו משחקים הוצאו לאור ע"י יהושע אלוף ויוליאן פרידריך . 1967 האקדמיה ללשון העברית מנסה לתרגם את מונחי שפת הברידג לעברית ללא הועיל בגלל ריבויי שפות של העולים החדשים . בשלהי שנות השבעים החלה מטרת ההתאגדות לקרום עור וגידים עם הקמתם של בתי-ספר לברידג . עליזה מגד פתחה בית ספר בקנטרי קלאב תל אביב , ושמואל ליברמן פתח בית ספר לברידג בכפר המכבייה , בבית הספר בכפר המכביה למדו תחת שרביטו של ליברמן אלפי תלמידים , ובכך גדלה אוכלוסיית שחקני הברידג בארץ לאין שיעור , חלק מתלמידים אלו הצטרפו כחברי ההתאגדות . משחק הברידג התחיל לתפוש מקום בתודעה הלאומית כמשחק תרבותי מהמעלה הגבוהה ביותר . בתחילת שנות השמונים עם צמיחת הפופולאריות של המשחק נוצרה דרישה להקמת בתי ספר נוספים . משרד החינוך והספורט של מדינת ישראל הכיר במשחק הברידג כספורט לכל דבר ועניין . הדרישה למורים בבתי ספר לברידג הביאה את מוטי גלברד לערוך קורס למורי ברידג שנתמך ע"י משרד החינוך והתרבות . הוראת המשחק התפשטה בחוגים בבתי הספר היסודיים , בתיכון ואף באוניברסיטאות . עקב העובדה שבמשחקי ברידג משתמשים בשפה האנגלית ורבים ממנהלי התחרויות והמועדונים לא שולטים כראוי בשפה האנגלית ( המשפטית ) , יזם אבי עמר מבאר-שבע את תרגום ספר החוקים מאנגלית לעברית , פרופ' עוזי עצמוני תרגם את הספר וחיים טלית הוציא לאור ספר חוקי ברידג בעברית . בשנת 1984 יזמו ישראל ארדנבאום וחיים טלית כתיבת תוכנת חישוב תוצאות תחרות, עולם המחשבים פלש לעזרת ההתאגדות , בחישוב תוצאות התחרויות . אחסון הישגי חברי ההתאגדות נעשה לפי תוכנית שחיבר מיכה עמית . הוקם משרד להתאגדות הישראלית לברידג ע"י חיים טלית שפעל בביתו הפרטי, ועם אירגון הצד הניהולי ומיסודו הועבר המשרד לידי צבי בן טובים לחיפה – שהפך להיות המנהל האדמיניסטרטיבי של ההתאגדות . התארגנות הצד הניהולי הוכח כנבון כיוון שבשנות התשעים מנתה ההתאגדות כ-50 סניפים בכל רחבי הארץ . המספר הרב של חברי האגודה הצריך מנהלי-תחרות ומארגני-תחרות לשם תפעול אותם סניפים . בעקבות קורס מנהלי תחרות שיזם ישראל ארדנבאום החל אילן שזיפי לערוך קורסים למנהלי תחרות , רוב מנהלי התחרות בארץ יוצאי קורסים אלו. תוספת זו של מנהלי-תחרות ומורים הביאה בעקבותיה זרם אדיר של שחקנים חדשים . חברי ההתאגדות הרשומים הגיע ל-כ-5000 חברים , ומספר שחקני הברידג בארץ הוערך ב-כ-100,000 שחקנים חובבים שאינם חברי ההתאגדות . בעשור הראשון של המאה ה-21 כשבראש ההתאגדות הנשיא צבי בן טובים , עסקה ההתאגדות בעיקר באימון ומשלוח נבחרות למקומות רבים בעולם לייצג את מדינת ישראל. . תקציב האגודה מורכב מדמי החברות בהתאגדות , התקציב מיועד לאירגון משחקים בעלי אופי ארצי , ליגות ומשחקי גביע לקביעת אליפות ישראל ומשחקי סגל הנבחרת . בנוסף לכך משמש התקציב להוצאת חוברת "ברידג" לקידום השחקנים וידיעון על הנעשה בהתאגדות , וכמו כן להוצאות הקשורות בשמירת השיגי החברים בכרטסת . ארגון משחקי הברידג נותר בידי בעלי המועדונים. בתחילת המאה ה-21 וכששים שנה מאז "יבוא" הברידג לארץ-ישראל , רבים הנהנים מן המשחק בארץ. ישראל תפשה מקום נכבד בקרב האומות ומיטב שחקניה המצוינים הביאו כבוד להתאגדות הישראלית לברידג ולכלל אזרחי המדינה.

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C